געש ורעש באדמה ובאדם – טור על הרי געש בישראל
האם העליתם פעם בדעתכם לגור למרגלות הר געש שעלול להתפרץ בכל רגע?
מדוע יש אנשים בעולם שקבעו את מקום מושבם בסמוך להרי געש ולא נדדו משם לתור אחר אזור שקט ושפוי יותר לחיות בו?
כך שואל–תוהה המשורר דן אבידן בשירו הנפלא 'לפתח הר געש'.
וולקן גועש
התפרצות הר געש היא מתופעות הטבע המפליאות והמפחידות ביותר גם יחד. כל אימת שהר געש מתפרץ היכן שהוא בעולם אנו מקבלים תזכורת מוחשית שהאדמה עליה אנו דורכים אינה בהכרח כה יציבה ותחתיה רוחשים–גועשים זרמי לבה רותחים וכוחות עוצמתיים המבקשים לפרוץ החוצה. עדות מעניינת במיוחד היא התפרצותו הפתאומית של הר הגעש וזוב שבאיטליה באוגוסט שנת 79 לספירה. ארבע ערים ביניהן פומפי חרבו לגמרי על ראשם של אלפי בני אדם בעודם בחיים מכוסים בלבה רותחת ובחומרי געש אחרים.
כמה סימבולי הדבר שיום קודם להתפרצות נערכה החגיגה השנתית של תושבי פומפיי לכבודו של האל וולקן הממונה בפולחן הרומי על האש והנפחות. העיר החרבה כוסתה בטוף געשי בגובה של 4 מטרים ונחשפה לראשונה בשנת 1748. כיום ניתן לראות במוזיאון פומפי דגם מוחשי המציג את רגעם האחרון של הנספים בדיוק בתנוחה בה נתפסו ונצרבו בחומר הגעשי.
געש ישראלי
גם בישראל הקטנה ישנם הרי געש שהותירו חותם משמעותי. כולם כבר כבויים אך בעבר הרחוק היו פעילים ושותפים לעיצוב פני השטח ומתוך כך שימשו גם במה לכמה מהאירועים ההיסטוריים החשובים של האזור.
זכות הקדימה ניתנת לרמת הגולן השוכנת מעברו המזרחי של נהר הירדן. הגולן הינו רמה מישורית שעוצבה הודות לקו הרי געש שכיום משמש כקו הגבול הצבאי בינינו לסוריה. במקורו היה כל אזור הגולן עמק רחב למרגלות הרים געשיים. ההתפרצויות התכופות מילאו את כל העמק בחומר מגמתי שנקרש והפך לאבן הבזלת השחורה המאפיינת את האזור. ההתפרצות הגעשית האחרונה אירעה רק לפני 4000 שנה, ממש לפני שנייה במושגים של עידנים גיאולוגיים. הר הגעש אביטל שברמת הגולן התפרץ פעמים רבות ויצר מגוון של תופעות גיאולוגיות מרתקות שנחשפו כתוצאה מעבודות חציבה שנעשו למרגלותיו. עם גילוי תופעות אלה השכילו במועצה אזורית גולן, בשיתוף הקרן לשיקום מחצבות ומשרד התיירות לפתח את המחצבה ולהפוך אותה לאתר ייחודי ויחיד בארץ: אתר גיאולוגי-וולקני.
כיום נוכל לטייל בנתיב הוולקני של הגולן: לבקר במרכז מבקרים אביטל שהוקם במחצבה בה מתגלה ההיסטוריה הגעשית של האזור,לעלות לתצפית מרשימה על הר הגעש בנטל ולהמשיך לסייר לאורך תופעות גיאולוגיות נוספות שמופיעות דווקא בגולן. בין התופעות: הנקודה הפליאומגנטית שמהווה לפי סברה אחת עדות מוחשית להיפוך הקטבים ששרר כאן לפני מליוני שנים. השדה המגנטי של כדור הארץ נצרב באבן הבזלת וכששמים עליו את המצפן רואים שחץ הצפון מורה דווקא דרומה בהתאם לכיווני הקטבים בעבר הקדום (עם זאת יש הסבורים כי מדובר במכת ברק מקומית – אך התופעה המדהימה בעינה עומדת. גם הג'ובה הגדולה – בור גדול פעור באדמה – היא מתופעות הגולן המסתוריות שטרם ברור במחקר אם מקורה בהתפרצות גזים מתוך עמקי האדמה או בתהליך קארסטי מסוג אחר. כלל התופעות הללו ובראשן תהליכי הגעש ממקמים את רמת הגולן כמוקד תיירותי גיאולוגי חשוב ובראש ובראשונה מכתירים אותה כ'זירת הלבה' של מדינת ישראל.
קרניים געשיות
אבל החותם הגעשי מתפרש למעשה בכל חבלי הארץ. גם בגליל, בכרמל ובשומרון, בנגב ובערבה נוכל למצוא שרידים לא מעטים של התרחשויות שמקורן בעמקי האדמה ובהתפרצויות געשיות. מול הגולן, מעברו השני של נהר הירדן, בין טבריה לצומת גולני ניצב הר קרני חיטין שזכה לשמו עקב שתי פסגות הנראות כקרניים. מן ההר נשקפת תצפית מרשימה לכיוון הכינרת, הגליל והגולן. זהו למעשה הר געש לא פעיל והשמור ביותר ממערב לירדן. העמק הרדוד שבין הקרניים בנוי טוף געשי משרידי לוע הר הגעש. בשטח הרחב ניתן למצוא גם "פצצות וולקניות", סלעים שהועפו במהלך ההתפרצות. על ההר שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות אך כתר הבכורה ההיסטורי של ההר שמור לקרב המכריע בין הצלבנים לאיובים המוסלמים ב– 4 ביולי 1187 , הידוע כקרב קרני חיטין בו הביס צלאח א דין את הממלכה הצלבנית והביא לתהליך התמוטטותה בארץ ישראל.
על גבעת המורה
עפולה, בירת העמק, היא עיר שקטה במיוחד אך סביבתה הגיאוגרפית רחשה רעשים והתפרצויות געש חזקות לפני מליוני שנה. אחת משכונותיה של העיר יושבת על 'גבעת המורה' המתנשאת לגובה של למעלה מ– 500 מ'. גם לגבעה זו היסטוריה געשית וניתן לראות "מחדרים", פרצי סלעי בזלת שחדרו אל סלע הגיר המקומי. הסברה היא שבשל כך גם נקרא המקום עוד מאז התנ"ך 'גבעת המורה' על שם הפעולה הוולקנית של ההר המורה–יורה לבה.
ממרומי ההר הגעשי הכבוי אני צופה אל עמק יזרעאל, הר תבור, הרי נצרת ובקעת בית שאן. סיפורי התנ"ך עולים מול עיניי. גבורתם של דבורה וברק באזור התבור, גדעון השופט בעמק חרוד ומות שאול בגלבוע כולם התרחשו בקרבת הסביבה הגעשית הקדומה. מסתבר שהרי הגעש הקדומים אומנם נרדמו אך את אותה אנרגיה גועשת והרסנית המשיכו בני האדם בהתפרצויות זעם ומלחמה לאורך הדורות.
פסוק יפה מתהלים אומר:
"חם ליבי בקירבי, בהגיגי תבער אש" (לט, ד).
האדם הוא מקבילה מוקטנת של העולם, וכמו התפרצות הגעש בכדור הארץ גם בתוכנו בוערת אש עוצמתית המתפרצת מעת לעת החוצה.
גם בתוך נפש האדם או בנפש של עם יש כח געשי תת–קרקעי שמחפש ביטוי, לפעמים בצורה מאוד לא מאוזנת בצורת הרס ומלחמה. הגעש הפנימי בא מן השכבות העמוקות והמוסתרות ביותר שיש בתוכנו והאומנות הגדולה היא למצוא לו דרך לצאת אל האור בצורה בונה ולא הרסנית.
דשא על הבזלת
אז למה באמת אנשים ברחבי העולם גרים ליד הרי געש ומדוע גם אנחנו כישראלים בוחרים לחיות באדמה כל כך טעונה ורוויית התפרצויות? כנראה שיש מקומות שקטים יותר להיות בהם, אולם לצד הסיכון תמיד ישנו הסיכוי ובתוך העומקים הכי תהומיים יש כוח בלתי נדלה, שרק צריך דרך ביטוי מתוקנת. וגם אנחנו אם נלמד להתמודד עם הכוח הגעשי שבתוכנו ולא נברח ממנו נתפתח ונתעצם. ואין כמו מילותיו של המשורר דן אלמגור לסכם זאת: תמיד ישנה גם התקווה שיבוא היום וההר ישקוט מזעפו ועל הבזלת השחורה יוריק הדשא ויפרח אחת ולתמיד. לו יהי.
