דוד בן גוריון כאיש רוח – עולמו הפנימי של ראש הממשלה הראשון

חקר התנ"ך

בן גוריון היה מעריץ נלהב של התנ"ך. העליה שלו לארץ בשנת 1920 העמיקה בקירבו את הזיקה לתנ"ך בו הוא מצא בסיס היסטורי, משפטי ומוסרי של חזרת עם ישראל לארצו ובסיס למוסר הכלל עולמי. התנ"ך נחשב אצלו לספר התחייה כשאלפי שנות גולה האפילו על נופיו הגיאוגרפיים ועל האקטואליות שבו המתאימה לעם עצמאי בארצו. מלחמת העצמאות התקשרה בתודעתו לתיאור המקראי של כיבוש הארץ, ומספרים שראה בעצמו את בן דמותו של יהושע בן נון.

בפני ועדת פיל ב-1936 טען בן גוריון: "זכותנו ביחס לארץ-ישראל נובעת לא מהמנדט והצהרת-בלפור. … התנ"ך הוא המנדט שלנו, התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא-הוא המנדט שלנו".

בן-גוריון ראה בתנ"ך את היצירה החשובה ביותר לא רק לעם היהודי אלא לכלל האנושות בהענקתו ערכי אחווה אנושית, צדק ומשפט ושלום, שהם תמצית תורת הנביאים ומוסר היהדות. על עצמו העיד בן-גוריון כי הוא קורא את התנ"ך "מתוך אהבה רבה והערצה עמוקה" אך הוא לא הסתפק בכך אלא כתב מאמרים בנושאים מקראיים, השתתף באופן קבוע בכנסים של החברה לחקר המקרא בישראל, וקיים בביתו את חוג התנ"ך בהשתתפותם של אנשי רוח וחוקרי מקרא. בהשראתו נוסד חידון התנ"ך לנוער יהודי מכל העולם המתקיים מדי שנה ביום העצמאות.

תרבות אנושית מגוונת

בשנת 1953 עבר דוד בן גוריון עם רעייתו פולה לקיבוץ שדה בוקר. היה זה צעד דרמטי שביטא בדוגמה אישית את אידאל יישוב הנגב והפרחתו. במרוצת השנים הורחב הצריף כדי להתאימו לתנאי העבודה של בן-גוריון ולצורכי האירוח של הזוג. כיום, לפי צוואתו, משמש הצריף מוזיאון המאפשר הצצה לחייו האישיים של בן גוריון. בחדר העבודה שלו נמצאת ספריה ענקית ובה 5000 ספרים מתחומי עניין רבים: יהדות ותנ"ך, פילוסופיה, היסטוריה וגיאוגרפיה, צבא וביטחון. בחדר זה כתב את ספריו ומאמריו הרבים שליוו את פעילותו המדינית. על חיבוריו הרבים זכה אף פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל.