טבור העולם והטבור בגוף האדם
לעולם יש פופיק, כן! "טבור העולם" הוא מושג גיאוגרפי-רוחני שנלקח בהשראת הטבור האנושי ומלמד אותנו על המשמעות המעניינת הגלומה בטבור.
מה התפקיד שיש לסימן חיצוני זה כיום? ומה הקשר בין הטבור הפיזי למקומות בארץ ישראל ולעולם כולו? הנה תובנות מטיולים ברחבי ישראל.
ה"פופיק" ממוקם במרכז הבטן ומהווה צלקת מחבל הטבור אליו היינו מחוברים ברחם האם. הטבור מושך את תשומת ליבנו, בעיקר בהיבט האסתטי. יש בנות שיעטרו אותו בתכשיט או קעקוע ויש שישקיעו בניתוח פלסטי לעצבו כפי רצונם. ההגדרה המילונית מגדירה את הטבור "אזור במרכז הבטן שבו פני השטח אינם בגובה שווה לשאר האזור" ואכן אנו מכירים שני סוגים עיקריים של פופיק: שקוע או בולט. מה שמעניין הוא ששני סוגים אלו מקבילים לשני מקומות בגליל התחתון: הר תבור וטבריה.
הר תבור – הטבור הבולט
מדרום להרי נצרת ומצפון לעמק יזרעאל מתנשא הר תבור על פני סביבתו. ההר שימש נקודת ציון בולטת במהלך ההיסטוריה ואירעו למרגלותיו אירועים רבים. הר תבור שימש נקודת גבול בחלוקת נחלות השבטים, ממנו יצאו למלחמה דבורה וברק, עליו הדליקו משואות ראש חודש בימי המשנה, לפי מסורת נוצרית עליו השתנה ישוע לעיני תלמידיו. הצלבנים, המוסלמים ואפילו נפוליאון הגיעו לתבור וחשקו בו כנקודה אסטרטגית.
יש המפרשים כי שמו של ההר נגזר מטבור הבולט על פני סביבתו. בתקופת ההריון מהווה חבל הטבור את מפתח החיוניות והתזונה ובלעדיו אין לתינוק חיים. מבחינה זו הר תבור אינו רק בולט כמו הטבור אלא גם מהווה ציר חשוב וחיוני באזור הגליל כולו כמו חבל טבור שנמשך ממנו החוצה לטובת הסביבה כולה.
טבריה – הטבור השקוע
לעומת התבור המתרומם למעלה העיר טבריה שקועה ונמצאת למרגלות מאגר המים המתוקים הנמוך בעולם: ימת הכנרת. טבריה נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס.
הפיכתה של טבריה לאחת מארבע ערי הקודש עבור יהודי ארץ ישראל הביאו את החכמים לדרוש פירושים חדשים לשם העיר, ביניהם הקשר לטבור.
רבי ירמיה אמר: "רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא? שיושבת בטבורה של ארץ ישראל. רבא אמרף רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא? שטובה ראייתה" (תלמוד בבלי, מגילה, ו,א).
לפי רבי ירמיה, כמו הטבור שנמצא במרכז הגוף כך טבריה יושבת במרכז הארץ. יש שדייקו ואמרו שטבריה מחלקת את גבולות ארץ ישראל המיושבת באותה פרופורציה שבה מחלק ה'טבור' את גוף האדם.
מונח זה גם שימש השראה לספר "טבור הארץ" שכתב רבי משה קליערס, רב העיר טבריה בתחילת המאה ה-20.
כיום טבריה היא עיר מרכזית בגליל התחתון גם אם קצת איבדה ממשמעותה הטבורית העתיקה. טבריה מציעה לבאים בשעריה שלל קברי צדיקים , טיילת על חוף הכנרת ומגוון של אתרי תיירות ומלונות.
טבור העולם ombilicum mundi
הטבור הביולוגי שממוקם במרכז הגוף הפך לשם תואר לא רק בהקשר לארץ ישראל אלא לעולם כולו. בתפיסה הרוחנית יש תמיד מוקד רוחני שאליו הכל נקשר וממנו הכל נובע, זהו "טבור העולם" המכונה בלטינית ombilicum mundi.
בכל תרבות ודת נמצא את הציר הקוסמי שאליו מתייחסת הבריאה כולה ושמוגדר כאתר מקודש במיוחד.
כבר בחלומו של יעקב אבינו בבית אל אנו מוצאים סולם המוצב ארצה וראשו בשמיים בעקבותיו מכריז ואומר יעקב: "אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמיים" (בראשית כח,יז).
מסורת שער השמיים והנקודה הטבורית התגלגלה בהרבה מסורות וכאן בארצנו יש כמה וכמה ביטויים לכך.
טבור השומרונים בהר גריזים
העדה השומרונית היא קהילה קטנה שמשמרת מסורות קדומות על קדושתו של הר גריזים שבשומרון. בסמוך לעיר שכם הפלסטינית ובצמוד לישוב היהודי 'הר ברכה' מתרומם הר גריזים בו חיה מחצית העדה.
האזור כולו טבול בנופי התנ"ך ומרהיב ביופיו. השומרונים שחולקים כיום את חייהם בין העיר חולון לבין קרית לוז הצמודה לשכם משלבים בין העולם המודרני החדשני לבין עולם עתיק עם פולחן ומנהגים שיצאו היישר מתקופת התנ"ך.
שלוש פעמים בשנה מקיימים השומרונים את מצות העליה לרגל למקום המכונה 'גבעת עולם'. שם לשיטתם עקד אברהם את יצחק, שם עמד מקדש כמצות התורה ושם המקום ממנו נברא העולם כולו.
בשטח הנרחב שכיום הינו גן לאומי תוכלו למצוא שרידי כנסיות, אבנים המיוחסות לתקופת יהושע בן נון ורישום בצורת האות X המזכיר לנו כי כאן ממש נמצא טבור העולם, נקודת הייחוס לקוסמוס כולו.
ירושלים – טבור העולם ואבן השתייה
יותר מכל מקום אחר מזוהה העיר ירושלים כטבור העולם. היהדות ובעקבותיה הנצרות מוצאות בעיר הקודש את המקום ממנו חולל אלוהים דרמה קוסמית של ממש. במסורת היהודית מדברים על "אבן השתיה" שעליה וסביבה הוקם קודש הקודשים בבית המקדש. זוהי האבן שהעולם כולו מושתת עליה, האבן שעצרה את התוהו ובוהו והביאה סדר ובניין לעולם.
כיום נמצאת האבן תחת כיפת הזהב המפורסמת שבשטח הר הבית. המוסלמים לא מאפשרים להיכנס אל המקום מזה שנים ובהלכה היהודית הוא גם מקום שרק הכהן הגדול ביום הכיפורים יכול היה לראות.
הטבור המשיחי בכנסיית הקבר
לפני כ-2000 שנים התחוללה דרמה דתית ובה ישוע היהודי מכריז על עצמו כמשיח ישראל. את משימתו הסופית הוא מחולל בירושלים עם צליבתו ותחייתו כעבור שלושה ימים.
כעבור מאות שנים הופכת האמונה בישוע לדת אוניברסלית. הלנה הקדושה, אימו של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס מגיעה לירושלים ומזהה את מקום צליבתו של המשיח. שם היא בונה כנסיה מפוארת שחלקים ממנה נותרו עד עצם היום הזה.
מליוני מאמינים נוהרים היום לכנסיה כדי לחזות בקבר הריק ובנצחון המשיח על המוות. נקודה זו היא הנקודה הארכימדית מבחינת הנצרות כפי שנכתב באתר אינטרנט קתולי: "הקבר הריק הינו הקילומטר של האפס, שממנו כל הדרכים בעולם מתחילים, "טבור העולם" כפי שאבותינו כינו אותו, מרכז ההיסטוריה שלנו".
האמונה כי אלוהים לבש בשר ומרוב אהבתו מסר את בנו יחידו ככפרה על חטאי האנושות היא מבחינת הנוצרים התחלה של עידן חדש המחייבת הגדרה מחודשת לטבור העולם ולאנושות כולה.
זיכרון טבורי
ירושלים היא איפוא יותר מכל מקום אחר טבור העולם. ירושלים מלמדת אותנו גם על הקשר העמוק לטבור האדם. כתבתי על כך שיר:
זיכרון טבורי
אוֹמְרִים
יְרוּשָׁלַיִם
הִיא
טַבּוּר הָעוֹלָם
מִתּוֹךְ הפּופּיק עוֹלֶה
זִכָּרוֹן עָמוּם
מיימי וְסָמִיךְ
שֶׁל מִי הָיִינוּ פַּעַם-פַּעַם
בְּעוֹד חֶבֶל כָּרוּךְ
בַּאֵם הַגְּדוֹלָה
וּמֵזִין
וּמְקַשֵּׁר
וּמְחַבֵּק
חָזָק מִדָּי
מִכְּדֵי לִרְאוֹת עַצְמֵנוּ
בִּכְלָל
הַבִּיטוּ אֶל מֶרְכָּז
גּוּפְכֶם
וּרְאוּ דְּבַר-מָה מנשמתכם
פֶּצַע פָּתוּחַ
התאחה
הָפַךְ חֵלֶק מִכֶּם
הַיּוֹם יֵשׁ
צַלֶּקֶת
וְרַק זִכָּרוֹן
חֹר שׁקוּע עָמֹק
מוֹתִיר אַחֲרָיו חֹר שָׁחֹר
לְמָלֵא בּוֹ
צְבָעִים
וְרַעֲיוֹנוֹת
וְחַיִּים
לִרְאוֹת עַצְמֵנוּ בְּתוֹכָם
גַּם יְרוּשָׁלַיִם
הִיא חוֹר
הוֹ, כֵּן!
עִם זִכָּרוֹן טבּורי
לְחֶבֶל אָרֹךְ משתלשל
מִשִּׁבְעָה רקיעים
וּבְרִיאָה
וְתֹהוּ וָבֹהוּ
וְהִיא כֹּה מְצַפָּה
מִתְגַּעְגַּעַת.
וַאֲנַחְנוּ גַּם.
כְּמוֹתָהּ.
(עופר הר-טוב / הקירות אומרים שירה)
הטבור הוא אכן רק צלקת בעור הבשר אבל הוא מזכיר לנו נשכחות, את החיבור הקדמון למשהו הרבה יותר גדול מאיתנו שהולך אחורה הרחק בזמן. לפצע הטבורי הקטן יש משמעות קוסמית של ממש ולא משנה אם הוא בולט או שקוע או באיזה מקום בכדור הארץ חבוי טבור העולם. פשוט תציצו לפופיק האישי שלכם ופתאום תזכרו מאין באתם ומה המקור של כולם.
