טיול פורים בשפלת יהודה

דוד מלך השתכר

העימות בין ישראל לפלישתים נמשך ומגיע אל תוך תקופת המלוכה. מהעיר הפלישתית גת יוצא גיבור מטיל אימה: גליית. שוב שימו לב שהעיר עצמה, כמו עמק שורק הסמוך, קרויה על שם גת של יין! דוד רועה הצאן הקטן מתגלה כגיבור שמביס את גוליית ומשם הדרך למלכות נסללת עבורו. אלא שדוד נאלץ להתמודד כעת עם אויבו מבית: שאול המלך שמנסה להורגו. אחד מיעדי הבריחה היה העיר גת עצמה (המזוהה כיום עם תל צפית). הגיבור הישראלי שהמיט קלון על הפלישתים בא בכבודו ובעצמו אל המרכז הפלישתי למצוא שם מחסה. הפלשתים מזהים בוודאות את דוד ורוצים להסגירו לידי אכיש מלך גת. בשעת מצוקה זו דוד נוקט בפעולה חריגה:

יד וַיְשַׁנּוֹ אֶת-טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם, וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם; וַיְתָו עַל-דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל-זְקָנוֹ. } טו וַיֹּאמֶר אָכִישׁ, אֶל-עֲבָדָיו: הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ, לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי. טז חֲסַר מְשֻׁגָּעִים, אָנִי, כִּי-הֲבֵאתֶם אֶת-זֶה, לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי; הֲזֶה, יָבוֹא אֶל-בֵּיתִי?

דוד מתנהג כמשוגע בין משוגעים. מאוד הגיוני שדוד שתה יין לשוכרה כמנהג המקום, התערה בין שיכורי הרחוב והחל להשתולל ולהשתטות. מלך גת לא האמין כי דוד המיועד למלכות יתנהג בצורה כה בזויה ושילח אותו לחופשי. המדרש מוסיף ומספר שבכך הראה אלוהים לדוד כי אפילו לשטות יש תפקיד וערך בעולם.

כוס לחיים ביקב

הגיע זמני לסגור את ספר התנ"ך ואת מסלול היין שלנו. בקלות מצאתי יקב מודרני פתוח ומזמין, מבין עשרות, המצוי באזור. לאחר כמה לגימות כוס יין אדום הרגשתי בשילוב הסיפורים והנופים כי היין הוא אכן משקה אלוהי וככזה יש בו הפוטנציאל להרבה אפשרויות: שמחה, חמימות, אחווה, הוללות, השתטות ועוד. יום הפורים במסורת היהודית מזמין אותנו לבחון מחדש את המשקה האלוהי שהינו חלק בלתי נפרד מתרבותנו בארץ הזו. צמיחה רוחנית מכוחו של היין תיעשה במשך כל השנה בשתייה מבוקרת אבל לעיתים יש גם בשורה ומשמעות בשתייה שמאבדת קצת את הגבולות ומחפשת אותם מחדש. ומי יודע? אולי היום שבו דוד המלך עשה לחיים עם פלישתים בארמון היה בכלל חג הפורים… יהי רצון שנרבה בשמחה!