טיול פורים בשפלת יהודה

טיול פורים בשפלת יהודה – על יין, שטות וצחוק בפורים וגם בכל יום

חודש אדר הוא החודש השמח ביותר במעגל השנה העברי. "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (מסכת תענית כט.) ומה עושים כדי להרבות בשמחה? שותים יין! הרי כך היא מצות היום של חג הפורים: לשמוח ולשתות לשוכרה "עד לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז:).

לכאורה קשה להבין כיצד מעודדת המסורת היהודית השתכרות ואיבוד דעת אם בסיס הדת והאנושיות הוא דווקא האבחנה בין טוב ובין רע?! וכיצד הדבר שיש להסתייג ממנו במהלך השנה הופך למצווה כה חשובה יום אחד בשנה?

אבל הכרה עמוקה של נופי ארצנו וסיפוריה תספק לנו תמונה מעניינת על מקומו של היין בצמיחה הרוחנית ובעיקר על ערכם של צחוק והשתטות, לעיתים אפילו במחיר של טשטוש הגבולות.

שותים וצוחקים בטיול אל השטות והשמחה

ארץ הגפן

אזורים רבים בארץ ישראל התברכו בכרמי גפנים וכיום תרבות היין והבוטיקים פורחת במיוחד. כך גם היה בעבר הרחוק מימי התנ"ך. הרי יהודה וארץ השומרון או הגליל נודעו כאזורי כרמים פוריים. אבל דווקא אזור אחד תפס את תשומת ליבי במיוחד: שפלת יהודה. השפלה היא אזור מספיק גבוה כדי לגדל כרמי יין משובחים והתאפיינה ככזו עוד בתקופת התנ"ך. ובעיקר, בשפלה נפגשו תרבויות שונות ועוינות שהיין שימש להם כמשקה משותף. בני ישראל תושבי ההר פוגשים בכנענים ובפלישתים אנשי המישור. משקה היין משחק במפגש הלא פשוט תפקיד חשוב.

כוס יין ראשונה


 

היישוב כרמי יוסף מקבל את פניי כתחנה הראשונה. מסתבר ששמות ישובים רבים באיזור נתכנו על שם היין: כרמי יוסף, גפן, תירוש ורוגלית הם כולם שמות הלקוחים מתרבות הגפן והיין שהתפתחה באיזור. בסמוך לכרמים של המושב ניצב תל עתיק, שריד לעיר כנענית וישראלית חשובה: העיר גזר. הטיפוס על התל אינו קשה במיוחד ותצפית ממנו על עמק איילון ושפלת יהודה מרשימה מאוד. כאן בין שרידי חומות, מגדלים וכתובת עברית קדומה אני פותח את התנ"ך בספר בראשית וקורא על כוס היין הראשונה בעולם.

נח הצדיק-תמים שרד את המבול העולמי. הדבר הראשון שנוח עושה לאחר המבול הוא נטיעה של כרם. הגפן נתן את פריו ונוח שותה לראשונה את המשקה האלוהי. הוא משתכר, מתערטל ומבייש את בניו. חם, בנו של נח, מזמין את שם ויפת אחיו המכסים על ערוותו. כשנח מתפכח משכרותו הוא מטיל בתגובה קללה על כנען בנו של חם שיהיה "עבד עבדים". הגפן מופיעה כאן כייסוד של התרבות האנושית והפעולה הראשונה ליישובו של עולם אבל מצד שני יש בה פוטנציאל הרסני הכרוך באיבוד הדעת והגבולות החיוניים לסדר החברתי. מדוע קילל נוח דווקא את כנען? יתכן ויש כאן ביקורת סמויה כנגד תרבות היין ההוללת שהתקיימה בפולחנים שונים בכנען ושנחשפו אליה המתיישבים הישראלים הבאים מן המדבר.

דמות קדומה נוספת שמקושרת תמיד עם יין היא: לוט. אחיינו של אברהם בחר להתיישב בסדום ושם נשאב למערבולת של תרבות חטאים. מהפכת סדום ועמורה השאירו את לוט ובנותיו לבד והן משכרות את אביהן ביין ושוכבות עימו. גילוי העריות הזה הביא ללידת מואב ואדום, האבות הקדמונים של שני עמים עוינים לישראל. השכרות כלוט נתפסת איפוא כמדד לבעייתיות הקיימת ביין בהפרת סדרי תרבות.

עופר הרטוב לצד מצבות כנעניות בתל גזר

משתאות ונזירות

גם הפלישתים, גויי הים, שחדרו לארץ במהלך המאה ה-12 לפנה"ס הגיעו עד לשפלה וקיימו משתאות ופולחנים שבמוקדם היין. שופט ישראלי מפורסם נקרא ע"י מלאך האלוהים להתנזר מכל יין ומתספורת שער ראשו: שמשון הגיבור. הוא נולד בצרעה הסמוכה לבית שמש ונחל שורק (שימו לב שוב: שורק=גפן!) ופעל כלוחם יחידי בין הכרמים והגתות הרבים של צרעה ,אשתאול ותמנתה. ממרומי תל צרעה של היום בסמוך לקבר המיוחס לשמשון אני מגלה גת יין עתיקה וקורא מתוך הכתובים איך יורד שמשון לכרמי תמנתה ופוגש כפיר אריות שואג לקראתו. בהמשך מסופר ששמשון עושה משתה "כִּי כֵּן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים". תרבות היין וההוללות רווחה מאוד ושמשון מדבר בשפתם. שם במשתה היין הוא גם חד להם חידות כמו זו המפורסמת על "מעז יוצא מתוק".

שמשון עצמו לא שתה טיפת יין. סביר להניח שנזירותו של שמשון נבעה מהרצון לבדל אותו מן התרבות הפלישתית הסובבת, ומהיטמעות שבאה יחד עם יין, קלות ראש ואיבוד הדעת. שמשון נבחר להיות מנהיג שקול אלא שפעם אחר פעם הוא נפל ברשתן של נשים פלישתיות ופעל באימפולסיביות מתוך רצון נקמה. ההתנזרות מהיין כנראה לא הספיקה לו במבחן המציאות.

סדנאות צחוק לגוף ולנפש – so-funny

כדי להגיע לשחרור של מחסומים לא מוכרחים להשתמש ביין ואלכוהול. צחוק פשוט הוא כלי עוצמתי שמאפשר לנפש להיפתח ולעשות שינויים. מחקרים מדעיים מוכיחים שלצחוק השפעה חיובית עצומה על המצב הפיזי והנפשי ועל בריאות האדם. הצחוק הוא מכנה משותף לכל בני האדם. וכל אחד יכול לצחוק גם בלי סיבה!

לירון רוסבי ועוזי שמעון הם מנחים מקצועיים של סדנאות צחוק ברחבי הארץ והקימו לשם כך את so-funny. בסדנה הצחוק עוברת הקבוצה פעילות חווייתית המשלבת אינטראקציה מהנה בין המשתתפים, תרגילי משחק ותנועה כדי להגיע לצחוק המתפרץ שיוצא מתוך הבטן וכדי לגלות בזמן קצר חוויה משחררת גבולות ומגשרת בין בני אדם.

דוד מלך השתכר

העימות בין ישראל לפלישתים נמשך ומגיע אל תוך תקופת המלוכה. מהעיר הפלישתית גת יוצא גיבור מטיל אימה: גליית. שוב שימו לב שהעיר עצמה, כמו עמק שורק הסמוך, קרויה על שם גת של יין! דוד רועה הצאן הקטן מתגלה כגיבור שמביס את גוליית ומשם הדרך למלכות נסללת עבורו. אלא שדוד נאלץ להתמודד כעת עם אויבו מבית: שאול המלך שמנסה להורגו. אחד מיעדי הבריחה היה העיר גת עצמה (המזוהה כיום עם תל צפית). הגיבור הישראלי שהמיט קלון על הפלישתים בא בכבודו ובעצמו אל המרכז הפלישתי למצוא שם מחסה. הפלשתים מזהים בוודאות את דוד ורוצים להסגירו לידי אכיש מלך גת. בשעת מצוקה זו דוד נוקט בפעולה חריגה:

יד וַיְשַׁנּוֹ אֶת-טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם, וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם; וַיְתָו עַל-דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל-זְקָנוֹ. } טו וַיֹּאמֶר אָכִישׁ, אֶל-עֲבָדָיו: הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ, לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי. טז חֲסַר מְשֻׁגָּעִים, אָנִי, כִּי-הֲבֵאתֶם אֶת-זֶה, לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי; הֲזֶה, יָבוֹא אֶל-בֵּיתִי?

 

דוד מתנהג כמשוגע בין משוגעים. מאוד הגיוני שדוד שתה יין לשוכרה כמנהג המקום, התערה בין שיכורי הרחוב והחל להשתולל ולהשתטות. מלך גת לא האמין כי דוד המיועד למלכות יתנהג בצורה כה בזויה ושילח אותו לחופשי. המדרש מוסיף ומספר שבכך הראה אלוהים לדוד כי אפילו לשטות יש תפקיד וערך בעולם.

כוס לחיים ביקב

הגיע זמני לסגור את ספר התנ"ך ואת מסלול היין שלנו. בקלות מצאתי יקב מודרני פתוח ומזמין, מבין עשרות, המצוי באזור. לאחר כמה לגימות כוס יין אדום הרגשתי בשילוב הסיפורים והנופים כי היין הוא אכן משקה אלוהי וככזה יש בו הפוטנציאל להרבה אפשרויות: שמחה, חמימות, אחווה, הוללות, השתטות ועוד. יום הפורים במסורת היהודית מזמין אותנו לבחון מחדש את המשקה האלוהי שהינו חלק בלתי נפרד מתרבותנו בארץ הזו. צמיחה רוחנית מכוחו של היין תיעשה במשך כל השנה בשתייה מבוקרת אבל לעיתים יש גם בשורה ומשמעות בשתייה שמאבדת קצת את הגבולות ומחפשת אותם מחדש. ומי יודע? אולי היום שבו דוד המלך עשה לחיים עם פלישתים בארמון היה בכלל חג הפורים… יהי רצון שנרבה בשמחה!

תל צפית – גת הקדומה (צילום: ד"ר אבישי טייכר ויקימדיה)

טיפ לסיור

תל גזר משלב היסטוריה מקראית עם נוף מהמם במסלול נוח של שעה (בחינם). אל תל צרעה מגיעים דרך יער צרעה בו פזורים גם פסלים לאורכו. חפשו את מסלול ההליכה המשולב בקטעי פסוקים אודות שמשון הגיבור. במנזרים קרובים ובמושבים שמסביב תמצאו יקבי יין משובחים וגם גלריות אומנים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest