הנזיר שבתוכי – טור על נזירות מדבר יהודה במגזין חיים אחרים
האם עברה בכם פעם המחשבה לעזוב את העבודה, לוותר על חיי המין, לנטוש את השגרה הארצית ולהתמסר לחלוטין לחיי הרוח? אם התשובה לכך חיובית, כנראה זורמת בתוככם אנרגיה של נזירות. קבלו הצצה למנזרים במדבר יהודה.
קישור לטור במגזין הדיגיטלי הנזירות כדרך חיים וכמוסד דתי מקובלת בנצרות המערבית ובכמה מדתות המזרח. שם מוצאים מסגרת מסודרת של פרישות ואימון רוחני בצורת מסדרים שונים. יש נטייה להתמקד במנהגים ובמלבושים המיוחדים של הנזירים, אך חשוב להרגיש את האיכות הפנימית שיש בנזירות. גם אם לא קיבלנו עלינו את נדרי הנזירות, אנרגיה נזירית עשויה להימצא בתוכנו בתקופות כאלה ואחרות וברמות שונות. אני אוהב לצאת לטיולים בעקבות הנזירות עם קלף הנזיר בתוך חפיסת קלפי הטארוט. הקלף הזה מזכיר לי שהנזיר נמצא בתוכנו, שיש לתת לו מקום ולברר מה משמעותו עבורנו. לשמחתנו, אחד המקומות האידאליים לברר את משמעות הנזירות עבורנו נמצא כאן בארץ ישראל.
מדבר של נזירים
לארץ ישראל יש מקום מכובד בהתפתחות הנזירות הנוצרית הקדומה. במאה הרביעית לספירה הגיעה בשורת הפרישות מהמדבריות של מצרים למרחבי מדבר יהודה, בעיקר על הדרך שבין העיר הקדושה ירושלים לעיר המדבר יריחו. כשישים מנזרים פעילים הוקמו במשך השנים, ותנועת הנזירות שגשגה כאן במשך 300 שנים. כדי להרגיש משהו מחוויית הנזירות ולטעום מהתפאורה הקדומה הזו כדאי לצאת אל המדבר, אל מדבר יהודה.
מרחבי מדבר יהודה משכו אליהם מתבודדים רבים. מצד אחד האזור שומם ורחוק מספיק מהמולת העיר ומפיתוייה. קסם המדבר שימש מפלט ידוע עוד מתקופות קדומות עבור נביאים ומתבודדים. התגלויות אלוהיות כמו זו שחווה משה רבנו בסיני עודדו אנשים לפרוש אל המדבר. במדבר יהודה הייתה מסורת של התבודדות עוד בתקופת אליהו הנביא, ישו ויוחנן המטביל. הקרבה של מדבר יהודה אל ירושלים הקדושה וגם אל נהר הירדן העצימה עוד יותר את מעמדו.
מצד אחר בגבול המדבר שופעים מעיינות המספקים שפע מים לנחל פרת, יש גם צמחי מאכל ומערות טבעיות בצוקי ההרים. מלבד זה, המרחק מיישובי האזור מציע הרגשת ביטחון ומאפשר להצטייד באספקה. בקיצור, מדבר יהודה הוא מרחב מושלם מבחינה דתית, היסטורית ומעשיית למבקשים להתנזר ולהתפתח רוחנית. את המנזר הראשון במדבר יהודה הקים הנזיר חריטון. הוא התבודד במערות הצוקים ליד ואדי קלט (עין פרת), ליקט צמחי בר מדבריים ואף נהנה על פי האגדה ממאכלים שהביאו לו עורבים. מתבודדים נוצרים חברו אל חריטון, והוא הקים עבורם את המנזר הראשון במדבר הארץ-ישראלי. הכמיהה לחיי רוח בארץ הקודש הלכה והתפשטה בתקופה הביזנטית. עוד ועוד מנזרים החלו לצוץ. כמה מהם נעשו מקומות לימוד ועבודה מאורגנים עם שירותי אירוח לעולי רגל. כזה הוא המנזר שהקים הנזיר אבתימיוס, מתלמידיו של חריטון.
באזור מישור אדומים תוכלו למצוא את המנזר העתיק, שכיום עומד חרב ומשמש עדות לגודלו ולעצמתו. הוא נבנה כמבצר, עם בור מים עצום, ואפשר לנזירים להתבודד וגם לחיות חיי קהילה משותפים. יש סוגים רבים של מנזרים. מקצתם מוקמו במישור,ומקצתם -על ההר. כמה מהם אימצו תקנון כזה, ואחרים אימצו תקנון אחר. המשותף לכל המנזרים היה העובדה שהם הציעו חיים מלאים, אשר היו תחליף לחיים שהתנהלו בחיי החולין. גם המשפחה הביולוגית הוחלפה במשפחה הרוחנית של האחים שבמנזר.
הנזירות בימינו
מנזר סנט ג'ורג' הוא מנזר מרהיב שבנוי על צלע ההר, וגם כיום חיים בו כמה נזירים רוסים מתבודדים. אך הנזירות הנוצרית בימינו אינה בשיאה, ובפרט לא במדבר יהודה. ממאות ואלפים רבים של נזירים שחיו באזור פחת המספר לכדי עשרות אחדות במקרה הטוב.
העידן הרוחני שלנו מחפש אחדות של חומר ורוח וגישה הוליסטית יותר, ונראה שהדרך הנזירית מתגלה כקיצונית מדי. הנזירות הנוצרית מבוססת על ערך ההקרבה. כמו ישו,שממש הקריב את עצמו, גם הנזיר הנוצרי שואף להקריב את כל הווייתו ועולמו עבור חיי רוח נצחיים. בנזירות הנוצרית כל ההתניות האנושיות הבסיסיות של תשוקה גופנית, צבירת נכסים ודעה עצמאית נשרפות בתוך אש הנזירות. לראייתם, זוהי הדרך שתוביל ללידה מחדש ולאני הרוחני. אבל יש גם מודל אחר של נזירות, וזה עשוי להשתלב בחיינו בטבעיות רבה יותר: מודל הנזירות היהודית. אולי כמה מכם ירימו גבה, אך ביהדות הקדומה הייתה הנזירות פרקטיקה רוחנית מקובלת. כפי שנכתב בתורה, הנזיר היהודי הוא זה שהחליט לפרוש ולהתקדש לתקופה מוגבלת.
לשם כך נאסרו עליו תספורת שער, שתיית יין וטומאה למת. הנזיר העברי המפורסם ביותר הוא שמשון הגיבור, ותודו כי זו אינה הדמות שמדמיינים כשאומרים "נזיר". הנזירות היהודית אינה נובעת מתוך מלחמה שבין חומר ורוח, אלא היא מחפשת את הדרך אל הרוח כדי לחזור ממנה אל תוך החומר. בנזירות היהודית אין כל רצון לאסור חיי מין או לצבור רכוש פרטי. המטרה היא לעבור סוג של ריטריט ממוקד, שאחריו חוזרים לחיי השגרה. בימי הבית השני הקדישו רבים את עצמם לעבודה רוחנית המלווה בפרישות זמנית, אבל הרעיון לא נקלט בתוככי היהדות כתופעה רחבה וממוסדת. יוצאת דופן בכך היא קהילת ביתא ישראל מאתיופיה, ששימרה עד לא מזמן פרקטיקה מאורגנת של נזירות.
הנזירות לא הפכה לאידאל ביהדות, אלא להתנהלות זמנית בחיים השוטפים. המסורת הזו נעלמה ברבות השנים, ואולי היא חוזרת היום מחדש בדמות סדנאות השתיקה והריטריטים השונים. תופעת הנזירים היהודים טוב שתתחדש ותהיה מוכרת כהתנסות חשובה בחיים. ניסיון ראשוני מרתק להשיב דרך זו לחיים היהודים הרוחניים עשה הרב דוד הכהן, הנודע כרב הנזיר, מתלמידיו הקרובים של הרב אברהם יצחק קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל. הרב הנזיר קיווה דרך אימוץ הנזירות היהודית להגיע לנבואה ולחדש תרבות עברית רוחנית בימינו. כחלק מהתרגולים יצא הרב גם למדבר יהודה למסעות פנימיים. נזירות היא דרך של יחידים.
חשוב לזכור שיש בה איכות פנימית שנמצאת בכל אחד מאתנו. אתם מוזמנים לצאת למדבר יהודה, להתבודד עם עצמכם במערה, להרגיש את איכות השקט והמסתורין ולהיות, ולו לרגע קט, נזירים. טיפ לסיור עין פרת (ואדי קלט) הוא מקום אידאלי לביקור המשלב מעיינות צוננים, טבע מאלף והמנזר הראשון במדבר יהודה. מנזר אבתימיוס ממוקם במעלה אדומים וכדאי לקפוץ לביקור גם באכסניית השומרוני הטוב הסמוכה שהינה מוזיאון פסיפסים עתיקים יחידי בארץ. מומלץ להמשיך למנזר סנט ג'ורג' ואף לפקוד מערות התבודדות הסמוכות לדיר חג'לא שבקרבת נהר הירדן.
