נחלים בארץ מעוררי השראה

על דוד מסופר בתנ"ך שברח מפני שאול המלך בין היתר גם לאזור עין גדי בו זורם הנחל: "וַיַּעַל דָּוִד, מִשָּׁם; וַיֵּשֶׁב, בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי" (שמואל א כ"ג, 29), "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל, מֵאַחֲרֵי, פְּלִשְׁתִּים; וַיַּגִּדוּ לוֹ, לֵאמֹר, הִנֵּה דָוִד, בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי" (שמואל א כ"ד, 1(.

בנווה המדבר אליו מגיעים מיני יעלים וגדיים הגיע גם דוד להרוות צמאונו ולהסתתר בין צוקי הסלע. דוד חש מצוקה קשה ובדידות עמוקה ומצד שני למד מהטבע שפגש גם על העוצמות הפנימיות הטמונות בו. גם בלב השממה, כשהכל נראה אבוד, ישנו מקור מים חיים, ישנה תקווה ואמונה! על רקע מפלי הנחל והחיים המופיעים בסביבתו הבין דוד את גדולתו של אלוהים ואת היכולת לצמוח מתוך משבר. תפאורה זו דירבנה את דוד לחבר שירים ומזמורים רבים שהפכו לפרקים בתוך ספר תהילים.

הנה כמה פסוקים יפים:

תהילים סג:

מִזְמוֹר לְדָוִד;    בִּהְיוֹתוֹ, בְּמִדְבַּר יְהוּדָה.
ב  אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה–    אֲשַׁחֲרֶךָּ:
צָמְאָה לְךָ, נַפְשִׁי–    כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי;
בְּאֶרֶץ-צִיָּה וְעָיֵף    בְּלִי-מָיִם.
ג  כֵּן, בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ–    לִרְאוֹת עֻזְּךָ, וּכְבוֹדֶךָ.
ד  כִּי-טוֹב חַסְדְּךָ, מֵחַיִּים;    שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ.

תהילים מב:

כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם–    כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים. ג צָמְאָה נַפְשִׁי, לֵאלֹהִים–    לְאֵל חָי:
מָתַי אָבוֹא;    וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים.

דוד מבטא את צמאונו הגדול לבטחון וישועה ומרגיש שכמו שמי הנחל במדבר מרווים צמאון גדול כן יש בו הכמיהה והתפילה לראות חיים וחסד בגוף ובנפש. בסופו של דבר דוד הפך למלך ישראל לדורות ושירתו על שפת הנחל בלב מדבר הפכה לנחלת הכלל.

נחלים של תקווה

הנחלים בישראל הם מקור פיזי חשוב למי שתיה, רחצה וחשובים לסביבה האקולוגית כולה. הנחלים גם יכולים ללמד אותנו על געגוע של חוף, על חיים סוערים שבסופם ממתין סוף ומוות והם גם מקור לשירה והלל. רחל שפירא מסכמת בצורה נפלאה את כוחם של נחלים:

מי הנחלים מקיימים את הזרימה
שנה אחר שנה,
שנה אחר שנה…
כמו על נחלים
זרועותינו משתלבות
וגשר מהוות
לתום ולתקווה.

הבה נשמור על הנחלים היפים, נהנה ממימיהם הצוננים ונשאב השראה גדולה ממשמעותם. קיץ נעים ומרענן!

אהבתם? שתפו ותנו לייק 🙂