נעמי ורות במסע אל הבית

בית לחם הוא המקום היחידי שמוזכר בשמו המפורש במגילת רות. שם העיר הוא בעל משמעות עמוקה להבנת הסיפור כולו: זהו ביתו של הלחם, זהו המקור לכלכלה, למחייה, פרנסה ושפע. גם המלה "בית" וגם המלה "לחם" הן מהמילים הכי בסיסיות והישרדותיות בחייו של אדם. בית לחם העיר היא בו זמנית גם סמל ומטאפורה לחיפוש אחר בטחון הכרוך בהקמת בית, משפחה ופרנסה טובה.

כל הסיפור של מגילת רות מתרחש ביחס לבית לחם במובן הפיזי והנפשי כאחד. כל אחד מארבעת הפרקים במגילה מדגיש שלב חשוב בחיפוש האנושי אחר יציבות ובטחון בעולם מתעתע ומלא משברים. דמויותיהן של נעמי ורות משקפות כל אחד מאיתנו במסע האנושי אל הבית והביטחון.

פרק א: געגועים לבית

א וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב–הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו. ב וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים–מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה; וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי-מוֹאָב, וַיִּהְיוּ-שָׁם.

כב וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים.

המגילה נפתחת במאורע הטרגי בו אלימלך ואשתו נעמי עוזבים את בית לחם לשדות מואב עקב רעב כבד. האירוע מתרחש "בימי שפוט השופטים" בטרם קם בית יציב לעם ישראל בדמות מלך ומקדש. גם הבית הפרטי של נעמי נהרס. היא חווה רעב ומאבדת את בעלה ושני בניה, מחלון וכליון. הפרק הראשון מדגיש את האבדון ותחושת האימה שיש באיבוד בית. נעמי עצמה אף מעדיפה שיקראו לה מרא. הנעימות מתחלפת במרירות.

בשלב הזה נעמי לא נמצאת בבית לחם אלא בשדות מואב. כאן מודגש הניגוד בין המצב הקיים של "שדות" שכשמם חשופים ונטולי זהות ובטחון לבין השאיפה להיות בבית לחם, "בבית". זו הסיבה שחוזרת המלה "לשוב" לאורך הפרק בהטיות שונות (שובנה, שבה, שובי, לשוב וכו') כי נעמי ככל אדם שואפת לשוב אל הביטחון ותחושת הבית שהיו בתחילה. כששומעת נעמי שהייטיב המצב בארץ היא רוצה לחזור אל בית לחם ומנסה לשכנע את כלותיה המואביות, רות וערפה, שיישארו בארץ מואב שהרי גם הן צריכות בית שמתאים להן ולתרבותן. ערפה מפנה לנעמי עורף ונשארת במואב ואילו רות מגלה את ערך הרעות, מתעקשת להתלוות אל נעמי ועם הקריאה "עמך עמי ואלוהייך אלוהיי" היא מבשרת לנעמי שביתה החדש יהיה דווקא בתוככי העם העברי. מצד אחד רות תסייע לנעמי הזקנה והבודדה אך מצד שני נעמי כעת מחויבת לעזור לרות למצוא את הבית הראוי לה.