שבט לוי בשבילי ישראל – להיות לוי

ברכה או קללה?

אם נחפש את הנחלה של לוי בישראל לא נמצא אותה למעשה בשום חבל ארץ שהרי כבר הכריזה התורה ששבט לוי הוא היחידי שלא תינתן לו נחלה "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּ ם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן". מסיבה זו גם לעיתים לא כוללים כלל את שבט לוי במניין שנים עשר השבטים. בטור הקודם שלנו על שבט שמעון ראינו שהוא נדחה על ידי יעקב אביו עקב מעשה הטבח שעשה לבני שכם. גם לוי האח היה שותף למעשה הנקמה הזה וגם הוא "זכה" לאותם איחולים קשים מפיו של יעקב: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם; בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי…אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל;" שמעון הלך ונבלע בנחלתו של יהודה ואילו לוי לא קיבל כלל נחלה. מצד שני כאשר משה (שהיה משבט לוי) מברך את השבטים בסוף ימיו הוא דווקא מדגיש את הסיבה הרוחנית החיובית של הפצת הלויים ללא נחלה בקרב השבטים והיא בחירתם לעבודת המקדש ולשירות הרוחני שנבחרו אליו. "וּלְלֵוִי אָמַר: תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ, …כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ. יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל, יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ". דווקא הפיזור מתגלה כבעל ערך חיוני כי הלויים לא נאחזים בחומר ובחלק ארץ מסויים. להם נועד התפקיד הרוחני. בפועל היו ללויים שני תפקידים עיקריים בבית המקדש: שמירה בשערי המקדש והגפתם בסוף היום. ובנוסף שירה בפה, בליווי כלי נגינה. אם לוי הילד הדגיש את התמיכה של יעקב ללאה הרי ששבט לוי כולו מבטא את תמיכתם בשירות הכהונה והמקדש.

מיוקנעם לגזר

למרות או בגלל שלא זכו הלויים לנחלה ארצית הם קיבלו כחלופה 48 ערים שהיו מפוזרות ברחבי הארץ. אלה נקראו "ערי הלויים" ותפקידם היה לשמש כעוגן רוחני בלב הנחלות השונות של שאר השבטים. תדמיינו מציאות שבה במדינת ישראל יש ישובים פזורים שכל תושביהם אנשי חינוך ורוח! חלק משמות הערים הללו ידועות לכולכם: נהלל, גזר, בית שמש, חברון , יוקנעם, ענתות ועוד. לפי חוקי המקרא הערים הללו גם שימשו כערי מקלט לרוצחים בשגגה , שם כנראה גם זכו למעטפת רוחנית מיטיבה דוגמת תהליך שיקום סוציאלי בעיתות צרה.