שמש ישראלית – אתרים בעקבות השמש

גם הסיפור המפורסם אודות יהושע בן נון שהעמיד את השמש והירח במלחמתו בכנענים משמר את ההערצה הקדומה למאורות השמיים. "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע י') היתה ההכרזה שהביאה לנס גדול בו פעם ראשונה בהסטוריה הקוסמית עמדה השמש מלכת. כנראה היתה בכך הכרזה של נצחון אלוהי ישראל השולט בכל כוחות הטבע ומצליח לגבור אפילו על השמש.

השמש הבלתי מנוצחת
אלוהותה של השמש המשיכה להופיע גם אחרי העידן התנכ"י בתרבויות יוון ורומא דרך דמויות האל הליוס או השמש הבלתי מנוצחת (Sol Invictus) בקיסרות הרומית. כוחה של הפגאניות המערבית התפורר עם הופעת הנצרות בעולם ועדיין היתה לשמש ביטוי אלוהי בדמותו הזורחת של אור העולם החדש: ישוע המשיח. אפילו כיוון התפילה השתמר וכל כנסיה עד עצם היום הזה פונה אל הכיוון המקודש מימים ימימה: המזרח.

אך מה באשר ליהודים ובתי הכנסת? האם גם שם נמצא ביטוי להערצת השמש או שהמלחמה באלילות הצליחה להכחיד כל זכר לכך? לא מקרה הוא שביהדות דווקא צד מערב הוא הצד המקודש. קודש הקודשים שכן במערב ועד היום פוקדים יהודים דווקא את הכותל המערבי. מקור העניין הוא המלחמה באלילות שבמרכזה עמדה השמש והיפוך הגב לצד מזרח. אלא שהנביא יחזקאל התלונן שלא ניתן היה להתעלם מכוחה של השמש, שכן אפילו בזמן המקדש היו אבותינו מפנים "אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ". (יחזקאל ח, טז).

אל השמש בבית כנסת

מסתבר שלא רק בתנ"ך היתה השמש דומיננטית בתרבות העברית אלא אפילו באומנות של בתי כנסת רבים. כיצד הייתם מגיבים אם הייתם נכנסים היום לבית כנסת ומגלים על רצפתו ציור של אל השמש? העובדה המדהימה היא שנמצאו כמה ציורים כאלו בבתי כנסת עתיקים מלפני כ- 1500 שנה. בגן לאומי חמת טבריה שמדרום לטבריה תמצאו את גלגל המזלות הקדום ביותר שנמצא בבית כנסת עוד מהמאות השלישית ועד החמישית לספירה. באמצע הגלגל מופיעה דמותו של הליוס אל השמש במרכבתו. הוא מעלה את יד ימינו בתנועה המבטאת כח וברכה, ובידו השמאלית הוא אוחז בשוט ובכדור העולם. השמש, הנמצאת מאחוריו, יוצרת הילה סביב ראשו, וקרניה המגיחות מאחורי ראשו משתלחות לכל עבר ומעצימות את הרושם של דמותו.