האיש שראה רק אור – טור על הרב ראי"ה קוק

מסע המושבות

בשנת תרע"ד (1913) יזם הרב קוק את מסע המושבות הראשון. מדובר במסע שארך כחודש ימים ובמהלכו עברה משלחת רבנים חשובה ב-26 מושבות, קיבוצים וערים בצפון הארץ. המטרה הרשמית של המסע הייתה קירוב רחוקים וחיזוק הקשר אל המסורת והדת. זו הסיבה שהצטרפו אליה גם רבנים מן הישוב הישן אבל מצידו של הרב קוק היה גם הרצון הפנימי לפגוש מקרוב את האידאליסטים המרדנים שמוסרים נפשם על הארץ. באחד הפעמים כשנתקל בתגובות צוננות מצד חלוצים חילוניים אמר: "לא באנו רק להשפיע אלא להיות מושפעים". ביטוי מפתיע לכך התגלה בזמן מעגל ריקודים נלהב של חלוצים צעירים גלויי ראש , אליהם הצטרף לפתע אדם מזוקן לבוש בגדי איכרים ונשק בידו..היה זה לא אחר מאשר הרב קוק שביקש לקחת בעצמו חלק בחוויה החלוצית..

בירושלים הבריטית

ב-1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה, שתפסה את הרב קוק כשהוא בלונדון. גם במלחמה איומה זו ראה הרב ביטוי לחבלי גאולה ולהתעוררות משיחית. לתפיסתו אלוהים פועל דרך ההיסטוריה ומגלה בה את נפלאותיו במיוחד בתקופה הזאת שהיא עת התחחייה של עם ישראל. הרב קוק חוזר אל הארץ בסיום המלחמה כשהיא תחת שלטון חדש, בריטי, הרואה בתחילתה בעין יפה את הקמת הבית הלאומי של היהודים בארץ ישראל.

מעמדו של הרב קוק כבר מבוסס וקרנו עלתה והוא מוכתר לרבה הראשי של העיר ירושלים. הוא מקים את הרבנות הראשית ומתמנה כרבה הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל תחת שלטון המנדט. בירושלים הוא מייסד ישיבה חדשה בה משלבים גם לימודי הגות ומחשבה ושוקדים על כתיבת ההלכה המתאימה לדור התחייה בארץ. הישיבה מוכתרת בפיו כ"הישיבה המרכזית העולמית" והוא מייעד לה תפקיד גדול בעיצוב רוח התקופה. כיום ידועה ישיבה זו השוכנת בשכונת קרית משה כ"ישיבת מרכז הרב" והיא ספינת הדגל של הזרם הציוני תורני שהולך לאורו.